אוריבילינוגן בשתן: מה זה יכול להיות ומה לעשות

אוריבילינוגן הוא תוצר של פירוק הבילירובין על ידי חיידקים הנמצאים במעי, המועבר לדם ומופרש על ידי הכליה. עם זאת, כאשר מייצרים כמות גדולה של בילירובין, יש עלייה בריכוז האורובילינוגן במעי וכתוצאה מכך בשתן.

נוכחותו של urobilinogen נחשבת נורמלית כאשר היא בין 0.1 ל 1.0 mg / dL. כאשר הערכים נמצאים מעל, חשוב לבדוק את הפרמטרים האחרים שהוערכו, כמו גם בדיקות אחרות שייתכן שהוזמנו, על מנת לדעת את הסיבה לעלייה בבילירובין בשתן.

אוריבילינוגן בשתן: מה זה יכול להיות ומה לעשות

זה יכול להיות urobilinogen בשתן

Urobilinogen ניתן למצוא באופן טבעי בשתן, ללא כל משמעות קלינית. עם זאת, כאשר הם נמצאים בכמויות מעל הציפיות וכשיש שינויים בגורמים אחרים המנותחים בבדיקות השתן והדם, זה עשוי להעיד על:

  • בעיות כבד , כמו שחמת, הפטיטיס או סרטן כבד, בהן ניתן להבחין גם בנוכחות בילירובין בשתן. ראה מה יכול להיות בילירובין בשתן;
  • שינויים בדם , בהם הגוף מייצר נוגדנים המגיבים כנגד תאי דם אדומים, עם הרסו וכתוצאה מכך, ייצור גדול יותר של בילירובין, שניתן להבחין בערכם המוגבר באמצעות ניתוח דם. בנוסף, במקרה של אנמיות המוליטיות, ניתן גם לאמת שינויים בספירת הדם, במיוחד בכמות כדוריות הדם האדומות והמוגלובין.

בנוסף, נוכחות של urobilinogen בשתן עשויה להצביע על בעיות בכבד עוד לפני הופעת תסמינים או שינויים בבדיקות. לפיכך, כאשר נוכחות אורובילינוגן מאומתת בשתן, חשוב לבחון האם קיים שינוי אחר בבדיקת השתן, וכן בתוצאה של בדיקות דם אחרות, כגון ספירת דם, TGO, TGO ו- GGT, במקרה של בעיות כבד, ובמקרה של אנמיה המוליטית, מדידת בילירובין ובדיקות אימונולוגיות. למידע נוסף על אישור האבחנה של אנמיה המוליטית.

מה לעשות

אם נצפות כמויות משמעותיות של urobilinogen בשתן, חשוב כי הגורם ייחקר כך שניתן יהיה לטפל בו נכון. אם נוכחות האורובילינוגן נובעת מאנמיה המוליטית, הרופא עשוי להמליץ ​​על טיפול בתרופות המווסתות את המערכת החיסונית, כגון סטרואידים או מדכאי חיסון.

במקרה של בעיות בכבד, הרופא עשוי להמליץ ​​על מנוחה ושינוי תזונה, למשל. במקרה של סרטן כבד, יתכן ויהיה צורך בניתוח להסרת האזור הפגוע ואז בכימותרפיה.