מהם ציסטות, סוגים עיקריים וכיצד לטפל

ציסטות הן סוגים של גושים המלאים בתוכן נוזלי, חצי מוצק או גזי, כמו מיני שקיות, והם, ברוב המקרים, שפירים ונטולי תסמינים. הם יכולים להתפתח בכל מקום בגוף, כשהם שכיחים יותר באיברים כמו השד, בלוטת התריס, השחלות, הכבד או המפרקים, למשל.

ישנם מספר גורמים המובילים לציסטות כגון זיהומים, טראומה, חסימה של בלוטות החלב, או אפילו מסיבות של גנטיקה. בדרך כלל הם אינם זקוקים לטיפול, למעט במצבים הדורשים בירור נוסף או כאשר יש להם מאפייני חומרה חשודים, וניתן לשאוב אותם עם מחטים ספציפיות או להסיר אותם באמצעות ניתוח.

מהם ציסטות, סוגים עיקריים וכיצד לטפל

ישנם מספר סוגים של ציסטות, אותם יש להעריך ולזהות על ידי הרופא. עם זאת, הנה סיכום קצר של התדירות הנפוצה ביותר:

1. ציסטה בשחלות

ציסטה בשחלות, ברוב המקרים, שפירה, ואינה מהווה שום סיכון לבריאות האישה. בדרך כלל, הם מתעוררים עקב שינויים הורמונליים הקיימים לאורך המחזור החודשי, הריון, גיל המעבר או באמצעות שימוש בתרופות הורמונליות מסוימות, למשל.

לרוב, ציסטות בשחלות פשוטות אינן זקוקות לטיפול כלשהו והן יכולות לסגת באופן ספונטני, אולם ישנם מצבים בהם יש צורך להסירם בניתוח, כמו למשל כאשר הם גדלים מדי וגורמים לתופעות כמו כאבי בטן, כאשר הם מציגים סיבוך כלשהו, כמו שבר או פיתול, או כאשר האולטראסאונד מראה מאפיינים חשודים של ממאירות, כגון צמיחה מהירה, המכילה חלקים מוצקים או כלי דם, למשל, ושימוש באמצעי מניעה דרך הפה או בתרופות לשיכוך כאבים עשוי להיות מומלץ על ידי הרופא.

ישנם מספר סוגים של ציסטה בשחלה, ראה אילו, כיצד לזהות ולטפל.

2. ציסטה של ​​נבות

ציסטה של ​​נבוט יכולה להיווצר בצוואר הרחם, עקב הצטברות ריר המשתחרר מבלוטות נבות, כאשר צינורותיו נסתמים ומונעים מעבר של ריר.

ציסטות אלו שכיחות בקרב נשים בגיל הפוריות ואינן מהוות סיבה לדאגה, מכיוון שהן בדרך כלל שפירות. עם זאת, צמתים אלה לא תמיד נרפאים מאליהם, וניתן להצביע על טיפול בניתוחי ניתוח. למידע נוסף על סוג זה של ציסטה.

3. ציסטה של ​​בייקר

ציסטה של ​​בייקר מתעוררת במפרק הברך, ונראית כגוש הממוקם בחלק האחורי של הברך. זה מתעורר בגלל הצטברות נוזלים במפרק, ולמרות שהוא לא תמיד גורם לתסמינים, זה יכול לגרום לכאב ונוקשות במקום זה, מה שמקשה על העברת הברך.

בדרך כלל ציסטה זו מתעוררת עקב בעיות בברך הגורמות לפציעות או לבלאי במבנים שלה, כמו דלקת מפרקים ניוונית, פגיעה במיניסקוס, דלקת מפרקים שגרונית או צנית, למשל. למד כיצד לזהות ציסטה זו ומה הטיפול.

בדרך כלל ציסטה מסוג זה אינה זקוקה לטיפול אולם עם זאת, במקרים בהם יש כאב, פיזיותרפיה, שאיבת נוזלים או ניתוח, אשר מצוין כאשר ציסטה נקרעת, ניתן להמליץ.

מהם ציסטות, סוגים עיקריים וכיצד לטפל

4. ציסטה בחלב

הציסטה החלבית היא מעין גוש שנוצר מתחת לעור, מלא קרטין וחומרים אחרים שמקורם בעור, הנקרא גם חלב, בצבע לבן, מוצק למחצה ורך למגע.

ציסטה זו נוצרת בדרך כלל לאחר טראומה בעור או בתוך זקיקי השיער, היא שפירה ואינה זקוקה לטיפול כלשהו. עם זאת, אם זה הופך להיות לא נוח, גדל יותר מדי או גורם לכאב בגלל דלקת או זיהום, ההסרה נעשית על ידי ניתוח פשוט, בדרך כלל על ידי רופא העור. ראה ממה מורכב הניתוח.

5. ציסטה בכליות

הציסטה הפשוטה בכליה היא בדרך כלל שפירה ואינה גורמת בדרך כלל לתסמינים, ודורשת רק מעקב על ידי הרופא.

עם זאת, אם בבדיקת האולטרסאונד נראים סימנים מחשידים לפציעה קשה, כגון מורסה או סרטן, על הרופא להצביע על חקירה יסודית יותר, עם טומוגרפיה, תהודה מגנטית ובמידת הצורך, לנקב לניתוח תוכנו. ראה עוד אודות ציסטה בכליות.

6. ציסטה פילוניאלית

הציסטה הפילוניאלית מאופיינת בשקית המורכבת מחומר מבלוטות החלב והזיעה, בנוסף לחתיכות עור ושיער, המתפתחת בדרך כלל בקצה עמוד השדרה, ממש מעל הישבן, ויוצרת תסמינים כמו כאב, נפיחות, חום וסדקים. בעור.

צורת הטיפול העיקרית היא הסרתו באמצעות ניתוח. למידע נוסף על אופן היווצרות וכיצד לטפל בציסטה זו.

מהם ציסטות, סוגים עיקריים וכיצד לטפל

7. ציסטה של ​​ברתולין

ציסטה ברתולין מתרחשת עקב חסימה של בלוטת ברתולין, הנמצאת בחלק הקדמי של הנרתיק ואחראית לשמן אותה במגע אינטימי.

ציסטה זו בדרך כלל ללא כאבים, אינה גורמת לתסמינים ויכולה להחלים ללא טיפול, אלא אם כן הציסטה הופכת מודלקת או נגועה, וניתן להצביע על שימוש בתרופות נוגדות דלקת, אנטיביוטיקה או אפילו ניתוח. דע מה יכול לגרום להופעת הציסטה של ​​ברתולין.

8. ציסטה סינוביאלית

הציסטה הסינוביאלית היא גידול שפיר, מלא בנוזל שקוף, הנוצר לצד מפרקים, במיוחד פרק כף היד, אך גם ברכיים, קרסוליים או כפות רגליים.

למרות שהסיבות המדויקות שלה אינן מוסברות, היא יכולה להיות קשורה לטראומה, פגיעות מתח חוזרות או פגמים במפרקים, ולמרות שהיא לא תמיד גורמת לתסמינים, היא עלולה לגרום לכאב, לאובדן כוח ורגישות באזור, בנוסף לתלונות אסתטיות. ראה עוד אודות הציסטה הסינוביאלית ומתי יש צורך בטיפול.

ציסטה זו יכולה להיעלם מעצמה, אולם במקרה של גודל גדול, הרופא עשוי לרשום תרופות נוגדות דלקת ולבצע שאיפה נוזלית.

9. ציסטה ארכנואידית

ציסטה ארכנואידית היא אוסף של נוזל מוחי בין הממברנות המכסה את המוח, והיא בדרך כלל נוטה להיות מולדת, כלומר להיוולד עם התינוק, מה שיכול לקרות הוא נזק מוחי, גידולים או זיהומים, עם דלקת קרום המוח .

בדרך כלל ציסטות אלו אינן סימפטומטיות, אולם אם הן גדלות הן עלולות לגרום נזק למוח ולכן הן זקוקות לטיפול, הנעשה בניתוח. ראה מידע נוסף על תסמינים וטיפול.

10. ציסטה בכבד

הציסטה הפשוטה בכבד, לרוב, אינה מייצרת תסמינים או שינויים כלשהם בגוף. בנוסף, בדרך כלל הוא אינו חמור ואינו סימן לסרטן, אך יש להיות ערניים ובמידה והוא עולה בגודלו או מופיעים מאפיינים חשודים של ממאירות בבדיקה, הרופא עשוי להצביע על טיפולים ספציפיים. למידע נוסף על ציסטה בכבד.

מהם ציסטות, סוגים עיקריים וכיצד לטפל

11. ציסטה בשד

ציסטות בשד הן בדרך כלל ללא תסמינים ושפירות, ובדרך כלל מופיעות אצל נשים בגילאי 15 עד 50. לרוב, יש צורך רק לעקוב אחר הנגע, אולם כאשר הם גורמים לכאב, אי נוחות, גדלים עם הזמן או כאשר הם מתחילים להראות מאפיינים אחרים המרמזים על ממאירות, עליהם לנקב על ידי הרופא לצורך הערכה טובה יותר של תוכנם. דע מתי הציסטה בשד נמצאת בסיכון לחלות בסרטן.

למרות שהם יכולים להופיע בכל גיל, ציסטות בשד שכיחות יותר בקרב נשים בגילאי 40 עד 50 והן נוצרות על ידי נוזלים, אך לרוב מומלץ לנקז את הנוזל, מה שמקדם הקלה בתסמינים.

סיבות אפשריות

הציסטה יכולה להיגרם מכמה גורמים, תלוי בסוגה ובמיקומה. כמה מהגורמים השכיחים ביותר הם:

  • זיהומים;
  • ליקויים בהתפתחות התינוק;
  • גורמים גנטיים;
  • גידולים;
  • פגמים בתאים;
  • מחלות דלקתיות;
  • פציעות או טראומה ברקמות הפגועות;
  • חסימת בלוטות;
  • שינויים הורמונליים;
  • הֵרָיוֹן.

במקרים מסוימים הם יכולים להתפתח גם בגלל פציעות או טראומה ברקמות האזור הפגוע, דבר שכיח בציסטות המופיעות באזור המפרק, למשל.

מהם ציסטות, סוגים עיקריים וכיצד לטפל

האם ציסטות יכולות להפוך לסרטן?

ככלל, ציסטות הן צמתים שפירים ויכולות להיעלם גם ללא טיפול. עם זאת, תמיד יש לצפות בהם כיוון שבמקרים מסוימים הם יכולים לצמוח הרבה או להיות בעלי מאפיינים חשודים, כמו למשל תוכן מוצק, הדורש חקירה נוספת וטיפולים בהדרכת הרופא.