העלייה במספר הבזופילים נקראת בזופיליה והיא מעידה על כך שקורה תהליך דלקתי או אלרגי כלשהו, בעיקר, בגוף, וחשוב שריכוז הבזופילים בדם יתפרש יחד עם התוצאה של התוצאות האחרות של ספירת הדם.
אין צורך לטפל בבזופילים מוגדלים, אלא בסיבה לבזופיליה. לכן, חשוב שנחקר הסיבה לעלייה וכך ניתן להתחיל בטיפול מתאים.
בזופילים הם תאים השייכים למערכת החיסון ונמצאים בכמויות קטנות יותר בדם, ונחשבים לנורמלים כאשר ריכוזם הוא בין 0 ל -2% או 0 - 200 / מ"מ 3, או על פי ערך המעבדה. כמות בזופיל הגדולה מ 200 / mm3 מסומנת כ בזופיליה. למידע נוסף על בזופילים.
הגורמים העיקריים לבזופיליה הם:
1. אסטמה, סינוסיטיס ונזלת
אסטמה, סינוסיטיס ונזלת הם הגורמים העיקריים לבזופילים גבוהים, מכיוון שהם אחראים לתהליכים אלרגיים או דלקתיים עזים וממושכים, המעוררים פעילות גדולה יותר של מערכת החיסון, וכתוצאה מכך לא רק עלייה של בזופילים, אלא גם של אאוזינופילים ו לימפוציטים.
מה לעשות: במקרים אלה חשוב לזהות את הגורם לסינוסיטיס ונזלת ולהימנע ממגע, בנוסף לשימוש בתרופות נגד היסטמינים להקלה על הסימפטומים. במקרה של אסטמה, מצוין, בנוסף להימנעות מהגורם האחראי להופעת הסימפטומים, השימוש בתרופות המקדמות את פתיחת הסמפונות הריאתית, מה שמקל על הנשימה.
2. קוליטיס כיבית
קוליטיס כיבית היא מחלת מעי דלקתית המאופיינת בנוכחות מספר כיבים במעי הגורמת לאי נוחות רבה, עייפות וירידה במשקל, למשל. מכיוון שמדובר בתהליך דלקתי ממושך, ניתן לאמת בספירת הדם את העלייה במספר הבזופילים.
מה לעשות: חשוב לעקוב אחר הטיפול על פי הוראות הגסטרואנטרולוג, תוך מתן עדיפות לתזונה בריאה ודלת שומן, בנוסף לכמה תרופות המסייעות להפחתת דלקת, כמו סולפסלזין, מסלזין וקורטיקואידים, למשל.
למידע נוסף על קוליטיס כיבית והטיפול בה.
3. דלקת פרקים
דלקת פרקים מאופיינת בדלקת במפרקים, מה שמוביל לשינויים בספירת הדם, כולל עלייה במספר הבזופילים.
מה לעשות: במקרה של דלקת פרקים, חשוב שהטיפול יתבצע על פי הנחיית האורטופד, מכיוון שבכך, בנוסף לנורמליזציה של ערכי ספירת הדם, ניתן להילחם בתסמינים הקשורים לדלקת פרקים. ראה הכל על דלקת פרקים.
4. אי ספיקת כליות כרונית
מקובל שכשל כלייתי כרוני מבחין בעלייה במספר הבזופילים, מכיוון שהוא בדרך כלל קשור לתהליך דלקתי ממושך.
מה לעשות: במקרה זה, מומלץ לעקוב אחר הטיפול שצוין על ידי הרופא לטיפול באי ספיקת כליות, בו בדרך כלל מצוין שימוש בתרופות לשליטה בסימפטומים או, במקרים חמורים יותר, ניתן להצביע על השתלת כליה. הבן כיצד נעשה טיפול בכשל כלייתי כרוני.
5. אנמיה המוליטית
אנמיה המוליטית מאופיינת בהרס של כדוריות הדם האדומות על ידי מערכת החיסון עצמה, מה שמוביל להופעת תסמינים כמו חולשה, חיוורון וחוסר תיאבון, למשל. בניסיון לפצות על הרס כדוריות הדם האדומות, מוח העצם מתחיל לשחרר תאים לא בשלים יותר לזרם הדם, כמו למשל רטיקולוציטים, למשל. בנוסף, במקרים מסוימים, הרופא עשוי לראות עלייה במספר הבזופילים, מכיוון שמערכת החיסון פעילה יותר.
מה לעשות: חשוב שספירת הדם ובדיקות מעבדה אחרות יבוצעו כדי לוודא שמדובר באנמיה המוליטית ולא בסוג אחר של אנמיה. אם תאושר אנמיה המוליטית, הרופא עשוי להמליץ על שימוש בתרופות המווסתות את פעילות המערכת החיסונית, כמו פרדניזון וציקלוספורין, למשל.
ראה כיצד לזהות ולטפל באנמיה המוליטית.
6. מחלות דם
מחלות המטולוגיות מסוימות, בעיקר לוקמיה מיאלואידית כרונית, פוליציטמיה ורה, טרומבוציטמיה חיונית ומיאלופיברוזיס ראשוני, למשל, יכולות להוביל לעלייה במספר הבזופילים בדם, בנוסף לשינויים אחרים בספירת הדם.
מה לעשות: במקרים אלו חשוב שהאבחון יתבצע על ידי המטולוג על פי תוצאת ספירת הדם ובדיקות מעבדה אחרות על מנת שניתן יהיה להתחיל בטיפול המתאים ביותר על פי המחלה ההמטולוגית.
