ברוב המקרים, הגוש בכבד הוא שפיר ולכן אינו מסוכן, במיוחד כאשר הוא מופיע אצל אנשים ללא מחלת כבד ידועה, כגון שחמת או הפטיטיס, והוא מתגלה בטעות בבדיקות שגרתיות. במקרה זה, הגוש יכול להיות רק ציסטה, שהיא מעין שקית עם תוכן נוזלי שיכולה להיגרם על ידי טפילים, מורסה או נגרמת על ידי חיידקים, למשל. במקרה של ציסטות הנגרמות על ידי טפילים או מורסות, לרוב הם זקוקים לטיפול הולם.
באופן כללי, גושים שפירים אינם גורמים לתסמינים ולכן, יש להעריך אותם רק באופן קבוע באמצעות בדיקות כמו טומוגרפיה והדמיה תהודה מגנטית, כדי לזהות אם הם גדלים. אם זה קורה, והגוש גדל בגודלו, זה יכול לגרום לתסמינים כמו כאבי בטן ושינויים במערכת העיכול, ובמקרה כזה יש להסיר אותם באמצעות ניתוח. כאשר יש חשד לבלבול, ייתכן שיהיה צורך לבצע ביופסיה כדי לבצע את האבחנה הסופית.
במקרה של גוש ממאיר, לרוב מדובר בגרורות ומופיע אצל אנשים חולי סרטן במקום אחר או שמדובר בסרטן הכבד עצמו, הנקרא קרצינומה hepatocellular, המופיעה בדרך כלל אצל אנשים עם מחלת כבד. מסיבה זו, בכל פעם שצומת כבד מופיע אצל אדם עם שחמת, ישנם סיכויים רבים לחלות בסרטן, ולכן יש לפנות לרופא הפטולוג בכדי לאשר את האבחנה ולהתחיל בטיפול. למידע נוסף על גידול בכבד וכיצד לטפל בו.
מה יכול להיות גוש בכבד
להופעת גוש בכבד יכולות להיות כמה סיבות. הנפוצים ביותר כוללים:
1. ציסטות ומורסות
מקרים רבים של גוש בכבד הם רק ציסטה. ציסטות הן בדרך כלל פשוטות, שפירות ואינן גורמות לתסמינים ולכן אינן זקוקות לטיפול. כאשר הם נגרמים על ידי טפילים, הם עלולים לגרום לתסמינים ולזקוק להסרה על ידי ניתוח או ניקוז תכולתם. לעתים רחוקות יותר, יש ציסטות הקשורות למחלות גנטיות, כלומר שנולדות עם האדם, והן בדרך כלל במספר גדול. במקרה זה, השתלה היא הטיפול המצוין ביותר. פעמים אחרות יש יותר חשדות לציסטות לממאירות, שיש לטפל בהן במהירות רבה יותר.
הגוש יכול להיות גם מורסה, הזקוקה לטיפול באנטיביוטיקה או בסופו של דבר להתנקז או להישאב באמצעות מחט.
במקרה של ציסטות ומורסות, די בטומוגרפיה, בתהודה מגנטית ובאולטראסאונד בכדי לבצע את האבחנה ובכך לאפשר לפטולוג לבחור את הטיפול המתאים ביותר. למידע נוסף על ציסטה בכבד ומורסה בכבד.
2. היפרפלזיה נוקולרית מוקדית
זהו צומת הכבד השנייה בשכיחותה, הנפוצה ביותר בקרב נשים בגילאי 20 עד 50. לרוב זה לא גורם לתסמינים, נמצא בבדיקות שגרתיות. להיפרפלזיה זו אין סיכוי להיות ממאיר, ולכן צריך רק לעקוב אחריה בבחינות כמו אולטרסאונד, טומוגרפיה או MRI. השימוש בגלולה יכול לקדם את צמיחתה, אם כי זה לא הגורם לגוש, ולכן לנשים הנוטלות את הגלולה יש בדרך כלל מעקב כל 6 או 12 חודשים.
טיפול בניתוח מומלץ כאשר ישנם תסמינים, ספקות באבחון למרות הבדיקות, או כאשר קיים חשד שמדובר באדנומה, שיש בה סיכון גבוה יותר לממאירות או סיבוכים. להבין טוב יותר מהי היפרפלזיה מוקדית של הצומת.
3. המנגיומה בכבד
המנגיומה היא מום בכלי דם מולד, כלומר הוא נולד עם האדם והוא גוש הכבד שפיר הנפוץ ביותר. זה נמצא בדרך כלל בטעות בבחינות שגרתיות, מכיוון שרובם אינם נותנים תסמינים.
האבחנה נעשית לרוב באמצעות אולטרסאונד, טומוגרפיה או תהודה, ואם מדובר בגודל של עד 5 ס"מ, אין צורך במתן טיפול או מעקב. עם זאת, אם זה בסופו של דבר גדל מעבר ל -5 ס"מ, המעקב צריך להיעשות כל 6 חודשים עד שנה אחת. לפעמים זה יכול לצמוח במהירות ולדחוס את כמוסת הכבד או מבנים אחרים ולגרום לכאב ולסימפטומים אחרים, או שהוא יכול להראות סימני ממאירות, ויש להסירו בניתוח.
מתאגרפים, שחקני כדורגל ונשים שמתכוונים להיכנס להריון, ויש להם המנגיומות גדולות, אם כי ללא תסמינים, נמצאים בסיכון לדימום או קרע של המנגיומה, שהם מצבים חמורים יותר ולכן עליהם לעבור ניתוח להסרה. כאשר לאדם יש המנגיומה גדולה והוא חש כאב חמור, פתאומי וירידה בלחץ הדם, עליו לפנות במהירות לטיפול רפואי כדי להעריך אותו, מכיוון שזה יכול להיות אחד המקרים הללו.
קרא עוד על מהי המנגיומה, כיצד לאשר ודרכי טיפול.
4. אדנומה בכבד
אדנומה היא גידול שפיר בכבד, שהוא נדיר יחסית, אך שכיח יותר בקרב נשים בין 20 ל -40 שנה, שכן השימוש בגלולה מגדיל מאוד את הסיכוי לפתח אותה. בנוסף לגלולה, השימוש בסטרואידים אנבוליים וכמה מחלות גנטיות של הצטברות גליקוגן יכולים גם להגדיל את הסיכוי לפתח אותה.
אדנומה בדרך כלל נמצאת במהלך בדיקות עקב תלונות על כאבי בטן או, כממצא מקרי בבדיקות שגרתיות. האבחנה יכולה להיעשות באמצעות אולטרסאונד, טומוגרפיה או MRI, המאפשרים להבחין בין אדנומה לבין היפרפלזיה מוקדית של הגושים מסרטן הכבד, למשל.
מכיוון שברוב המקרים אדנומה נמוכה מ- 5 ס"מ ולכן יש סיכון נמוך לסרטן וסיבוכים כמו דימום או קרע, היא אינה זקוקה לטיפול ופשוט ניתן לבצע מעקב בבדיקות סדירות, שבמקרה של גיל המעבר צריך להיעשות מדי שנה. לעומת זאת, לאדנומות הגדולות מ -5 ס"מ יש סיכון גבוה יותר לסיבוכים או לסרטן, וייתכן שיהיה צורך להסיר אותן בניתוח. להבין טוב יותר את אדנומה בכבד וסיבוכיה.
כאשר הגוש עלול להיות סרטן
כאשר לאדם אין היסטוריה של מחלת כבד, הגוש בדרך כלל שפיר ואינו מייצג סרטן. עם זאת, כשיש כבר מחלת כבד, כמו שחמת או הפטיטיס, יש סיכוי גדול יותר שהגוש יכול להיות סרטן, אשר נקרא קרצינומה hepatocellular.
בנוסף, הגוש עשוי להופיע גם בשל הימצאות סרטן במקום אחר, מה שמייצג במקרה זה גרורה של אותו סרטן אחר.
מתי זה יכול להיות קרצינומה hepatocellular
שחמת אלכוהולית והפטיטיס הן מחלות הכבד העיקריות המובילות להופעת קרצינומה של הכבד. לכן, חשוב מאוד לבצע את המעקב הנכון עם הפטולוג, כאשר קיים סיכון להתפתחות מחלות אלו, על מנת להפחית את הסיכוי לסרטן.
אז אם לאדם יש:
- היסטוריה של עירויי דם;
- קעקועים;
- הזרקת שימוש בסמים;
- צריכת אלכוהול;
- היסטוריה משפחתית של מחלת כבד כרונית כגון שחמת.
אתה עלול להיות בסיכון לפתח מחלת כבד ו / או סרטן, ומומלץ לפנות לרופא הפטולוג בכדי להעריך את הסיכויים לחלות בכבד ולהתחיל בטיפול מתאים, במידת הצורך.
מתי זה יכול להיות גרורות
הכבד הוא מקום נפוץ להופעת גרורות, במיוחד כאשר יש סוג כלשהו של סרטן במערכת העיכול, כגון קיבה, לבלב ומעי הגס, אך גם סרטן שד או ריאות.
לעיתים קרובות לאדם אין תסמינים כלשהם כאשר הוא מגלה שהסרטן כבר גרור גרורות, ופעמים אחרות תסמינים לא מוגדרים כגון כאבי בטן, חולשה, חולשה וירידה במשקל ללא סיבה נראית לעין עשויים להיות האינדיקציה היחידה לסרטן.
ראה אילו סוגי סרטן יכולים לגרום לגרורות בכבד.
מה לעשות אם אתה חושד בסרטן
כאשר לאדם יש תסמינים כמו נפיחות בבטן, דימום במעי, שינויים במצב הנפשי, עיניים צהובות ועור או ירידה במשקל ללא סיבה, סביר להניח שיש מחלת כבד כלשהי או אפילו סרטן כבד. לפעמים הסימפטומים פחות ספציפיים, כגון חולשה וירידה במשקל ללא סיבה, אך הם עשויים להיות הסימן היחיד לסרטן.
לפיכך, כאשר לאדם יש תלונות מסוג זה, עליו לפנות אל הפטולוג או רופא כללי, שיעשה הערכה מתאימה, עם כמה בדיקות כדי לנסות להבין את מקור הסרטן ומשם, להצביע על הטיפול הנכון ביותר.
הטיפול יהיה תלוי אם הסרטן הוא מהכבד או שהוא גרורתי. אם מדובר בגרורות, זה יהיה לפי סוג הסרטן שמקורו. במקרה של סרטן כבד, הטיפול יכול להיות מרפא, כאשר הוא קטן וניתן להסירו, או אם ניתן לבצע השתלת כבד, אך בפעמים אחרות, כאשר הסרטן מתקדם יותר והריפוי אינו אפשרי, הטיפול יכול רק להאט את צמיחת הסרטן ובכך להאריך את חיי האדם לזמן ארוך יותר.
