מורסה אנאלית, פריאנאלית או אנורקטלית היא היווצרות חלל מלא מוגלה בעור סביב פי הטבעת, העלול לגרום לתסמינים כמו כאב, במיוחד בעת פינוי או ישיבה, הופעת גוש כואב באזור פי הטבעת, דימום או חיסול ההפרשה הצהבהבה.
בדרך כלל, המורסה נוצרת כאשר חיידקים מדביקים את האזור וגורמים לדלקת חזקה, עם הצטברות מוגלה. הטיפול נעשה על ידי המנתח, הדורש ניקוז המורסה ובמקרים מסוימים שימוש באנטיביוטיקה למשך מספר ימים.
מהם הגורמים
מורסה פריאליאלית נגרמת על ידי זיהום חיידקי בעור פי הטבעת ובאזור הנקב, לרוב בגלל חסימה של בלוטות המייצרות ריר באזור פי הטבעת, מה שמקל על התקנת חיידקים. חלק מהתנאים המהווים סיכון להיווצרות מורסה הם:
- מחלות מעי דלקתיות, כמו מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית;
- הידראדניטיס סובלטיבית;
- זיהומים של פי הטבעת, כגון אמואביאזיס, לימפוגרנולומה מינית, שחפת או סכיסטוזומיאזיס פי הטבעת;
- סדק אנאלי;
- סרטן אנורקטלי;
- חסינות פגועה;
- עבר ניתוח באזור אנורקטיקה, כגון כריתת טחורים, אפיזיוטומיה או כריתת ערמונית, למשל.
ככלל, מצבים אלה גורמים לדלקת ברקמת פי הטבעת ופי הטבעת, מה שמקל על הצטברות חיידקים ויצירת מוגלה. להבין טוב יותר את הסיבות, הסימפטומים והטיפול בפרוקטיטיס.
תסמינים עיקריים
הסימפטום העיקרי של מורסה פריאנלית הוא כאב באזור פי הטבעת ובפרינאום, במיוחד בעת פינוי או ישיבה, אך הוא יכול להיות קבוע ככל שהפציעה מחמירה. בדוק גם גורמים עיקריים אחרים לכאב בעת הפינוי.
אם המורסה חיצונית יותר, ניתן לראות באזור הגזע גם גוש כואב, חם ואדמדם. במקרים מסוימים יתכנו דימומים וחום. כאשר המורסה נקרעת, הפרשה מוגלתית יכולה להימלט ובכך להפחית את הלחץ על העור והכאב.
האבחנה של מורסה אנאלית נעשית על ידי המנתח הכללי או הקולופרוקטולוג, באמצעות ניתוח האזור ובדיקות כגון אנוסקופיה, אולטרסאונד, טומוגרפיה ממוחשבת או תהודה מגנטית, המזהים את גודל הנגע. בדיקות דם, כמו ספירת דם מלאה, יכולות לסייע בהערכת חומרת הזיהום.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול במורסה אנאלית נעשה עם ניקוזו, על ידי המנתח הכללי או הקולופרוקטולוג, בהקדם האפשרי, מכיוון שהתמדה במורסה מגדילה את הסיכון לזיהום כללי.
תלוי בגודל ובמיקום המורסה, ניתן לבצע ניתוח ניקוז עם הרדמה מקומית או עם חזקים יותר כמו עמוד השדרה או אפידורל. במורסות גדולות יתכן שיהיה צורך להשאיר ניקוז למספר ימים באתר.
לטיפול בפיסטולה, הרופא עשוי לבצע חתך או להניח חומר שיעורר את הריפוי ואת סגירת הדרך. בנוסף, ניתן לציין אנטיביוטיקה אם המורסה גדולה ויש לה אזור דלקתי גדול, או אם המטופל מהווה סיכונים לזיהום כללי, כמו במקרים של סוכרת, חסינות או השמנת יתר, למשל.
טיפול לאחר הניתוח
לאחר הניתוח, הרופא עשוי להמליץ על מנוחה, שימוש במשככי כאבים ובאמבטיות סיטז עם מים חמים, בשל השפעתם האנטי דלקתית.
הרופא יקבע הערכות מחודש תוך שבוע עד שבועיים, כדי להתבונן בריפוי ולזהות אם יש ניקוז של הפרשות שמעידות על פיסטולות. בחלק מהמקרים המורסה עשויה לחזור, במיוחד אם הטיפול הראשוני לא נעשה כראוי או אם קיימת מחלה הגורמת לדלקת במקום ומקלה על היווצרות הנגע.
סיבוכים אפשריים
מקובל מאוד שהמורסה מולידה פיסטולה אנאלית, שהיא היווצרות של נתיב המחבר בין שני אזורים, שיכולים להיווצר בין פי הטבעת לנרתיק, הרחם, דרכי השתן או חלקים אחרים של המעי, למשל. גלה מהי פיסטולה אנאלית וכיצד לטפל בה.
בנוסף, סיבוכים נוספים שהמורסה האנאלית עלולה לגרום הם מעורבות הסוגר האנאלי, הגורם לבריחת שתן בצואה, או זיהום נמק, וזה כאשר החיידקים מגיעים לרקמות סמוכות, כמו עור, שרירים ושומן.
בנוסף, אם הטיפול לא נעשה בצורה נכונה, יתכן שהחיידקים יגיעו לזרם הדם, ויגרמו לזיהום כללי, שעלול אף להוביל למוות.
