דלקת מוח אוטואימונית: מה זה, גורם וטיפול

דלקת מוח אוטואימונית היא דלקת במוח המתעוררת כאשר מערכת החיסון תוקפת את תאי המוח עצמם, פוגעת בתפקודם וגורמת לתסמינים כמו עקצוצים בגוף, שינויים בראייה, התקפים או תסיסה, למשל, העלולים או לא להשאיר תוצאות.

מחלה זו היא נדירה, והיא עלולה לפגוע באנשים בכל הגילאים. ישנם סוגים שונים של דלקת מוח אוטואימונית, מכיוון שהם תלויים בסוג הנוגדן שתוקף את התאים ובאזור המוח הנגוע, כאשר חלק מהדוגמאות העיקריות הן דלקת המוח נגד NMDA, דלקת מוח מוח חריפה או דלקת המוח הלימבית למשל, אשר יכולות להיות מתעוררים עקב ניאופלזמה, לאחר זיהומים או ללא סיבה ברורה.

למרות שלאנצפלופתיה אוטואימונית אין תרופה ספציפית, ניתן לטפל בה באמצעות תרופות מסוימות, כגון תרופות נוגדות פרכוסים, סטרואידים או מדכאי חיסון, למשל, המקלות על התסמינים, מפחיתות דלקת ועוזרות להחזיר את כל יכולות תפקוד המוח.

דלקת מוח אוטואימונית: מה זה, גורם וטיפול

תסמינים עיקריים

מאחר שמוח אוטואימוני משפיע על תפקוד המוח, הסימפטומים משתנים בהתאם לאזור הפגוע. עם זאת, הסימנים הנפוצים ביותר כוללים:

  • חולשה או שינויים ברגישות בחלקים שונים של הגוף;
  • אובדן איזון;
  • קושי בדיבור;
  • תנועות לא רצוניות;
  • שינויים בראייה, כגון ראייה מטושטשת;
  • קושי בהבנת ושינויים בזיכרון;
  • שינויים בטעם;
  • קשיי שינה ותסיסה תכופה;
  • שינויים במצב הרוח או באישיות.

בנוסף, כאשר התקשורת בין נוירונים נפגעת קשות, הם יכולים להתעורר גם כהזיות, אשליות או מחשבות פרנואידיות.

לפיכך, ניתן לאבחן שגוי במקרים מסוימים של דלקת מוח אוטואימונית, כגון הפרעה פסיכיאטרית מסוג סכיזופרניה או הפרעה דו קוטבית. כשזה קורה, הטיפול לא נעשה כהלכה והתסמינים עלולים להחמיר עם הזמן או לא מראים סימנים לשיפור משמעותי.

כיצד מתבצעת האבחנה

כדי לבצע אבחנה נכונה של מחלה זו חשוב להתייעץ עם נוירולוג, שכן בנוסף להערכת הסימפטומים חשוב גם לבצע בדיקות אבחון אחרות, כגון ניתוח נוזלי מוח השדרה, הדמיית תהודה מגנטית או אלקטרואנספלוגרמה כדי לאתר נגעים במוח המצביעים על קיומה של דלקת מוח אוטואימונית.

ניתן לעשות בדיקות דם גם כדי לקבוע אם ישנם נוגדנים העלולים לגרום לשינויים מסוג זה. חלק מהנוגדנים האוטומטיים העיקריים הם נגד NMDAR, נגד VGKC או נגד GlyR, למשל, ספציפיים לכל סוג של דלקת המוח.

בנוסף, כדי לחקור דלקת מוחית אוטואימונית, הרופא צריך גם לשלול סיבות שכיחות אחרות לדלקת במוח, כגון זיהומים נגיפיים או חיידקיים.

דלקת מוח אוטואימונית: מה זה, גורם וטיפול

כיצד מתבצע הטיפול

הטיפול בדלקת מוח אוטואימונית מתחיל באחד או יותר מסוגי הטיפול הבאים:

  • שימוש בקורטיקוסטרואידים , כגון פרדניזון או הידרוקורטיזון, להפחתת תגובת המערכת החיסונית;
  • שימוש בתרופות מדכאות חיסון , כגון ריטוקסימאב או ציקלופוספמיד, להפחתה חזקה יותר בפעולת מערכת החיסון;
  • Plasmapheresis , לסינון הדם ולהסרת עודפי נוגדנים הגורמים למחלה;
  • זריקות אימונוגלובולין , מכיוון שהוא מחליף את קשירת הנוגדנים המזיקים לתאי המוח;
  • הסרת גידולים העשויים להיות מקור הנוגדנים הגורמים לדלקת המוח.

ייתכן שיהיה צורך בתרופות להפחתת תסמינים כגון נוגדי פרכוסים או חרדה, למשל.

בנוסף, חשוב כי האדם שנפגע מדלקת המוח האוטואימונית יעבור שיקום, וייתכן שיהיה צורך בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או מעקב פסיכיאטרי, להפחתת הסימפטומים ולהפחתת תוצאות המשך.

מה יכול לגרום לדלקת המוח

הסיבה הספציפית לסוג זה של דלקת המוח טרם ידועה, ובמקרים רבים היא מופיעה אצל אנשים בריאים. הוא האמין כי נוגדנים עצמיים עשויים להיווצר לאחר סוגים מסוימים של זיהום, על ידי חיידקים או נגיפים, העלולים להוביל לייצור נוגדנים בלתי הולמים.

עם זאת, דלקת מוח אוטואימונית יכולה להופיע גם כאחד הביטויים של גידול רחוק, כמו סרטן ריאות או רחם, למשל, אשר נקרא תסמונת פרנו-פלסטית. לכן, בנוכחות דלקת מוח אוטואימונית, יש צורך לחקור נוכחות של סרטן.