6 תסמינים שכיחים של דלקת בדרכי השתן

תסמינים של דלקת בדרכי השתן, כגון כאב או צריבה במתן שתן, יכולים להשתנות מאדם לאדם שכן הזיהום יכול להשפיע על השופכה, שלפוחית ​​השתן או הכליות.

ככלל, דלקת בדרכי השתן נגרמת על ידי חיידקים מהמעי המגיעים למערכת השתן ולכן שכיחה יותר בקרב נשים בשל קרבת פי הטבעת לשופכה. 

אם אתה חושב שיש לך דלקת בדרכי השתן, בחר מה אתה מרגיש וראה את הסיכון ללקות בזיהום:

  1. 1. כאב או תחושת צריבה במתן שתן לא כן
  2. 2. דחף תכוף ופתאומי להשתין בכמות קטנה לא כן
  3. 3. תחושה שלא מצליחים לרוקן את שלפוחית ​​השתן לא כן
  4. 4. תחושת כבדות או אי נוחות באזור שלפוחית ​​השתן לא כן
  5. 5. שתן מעונן או מדמם לא כן
  6. 6. חום נמוך מתמשך (בין 37.5 מעלות ל -38 מעלות) לא כן
תמונה המציינת שהאתר נטען

הטיפול בדלקת בדרכי השתן צריך להיות מונחה על ידי אורולוג או רופא כללי ובדרך כלל כולל נטילת אנטיביוטיקה, מכיוון שכאשר הוא אינו מטופל כראוי, הוא יכול להגיע לכליות, וזה סיבוך חמור יותר. 

סוגי דלקת בדרכי השתן 

6 תסמינים שכיחים של דלקת בדרכי השתן

ניתן לסווג דלקת בדרכי השתן כ: 

1. דלקת מפרקים: זיהום בשופכה

דלקת מפרקים מתרחשת כאשר חיידקים מדביקים רק את השופכה וגורמים לדלקת ותופעות כמו:

  • רצון תכוף להשתין;
  • קושי להתחיל להשתין;
  • כאב או צריבה להשתין;
  • הפרשות צהבהבות בשופכה.

במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם רופא בכדי להתחיל טיפול באנטיביוטיקה, על מנת לסלק חיידקים מהשופכה. עם זאת, יש לשמור על האזור האינטימי גם נקי ויבש, כמו גם הגדלת צריכת המים.

ראה גם תרופה ביתית המסייעת בהעלמת תסמינים מהר יותר.

2. דלקת שלפוחית ​​השתן: זיהום בשלפוחית ​​השתן

זיהום בשלפוחית ​​השתן הוא הצורה הנפוצה ביותר של זיהום בדרכי השתן ומתרחש כאשר חיידקים מצליחים לעבור את השופכה ולהגיע לשלפוחית ​​השתן, וגורמים ל:

  • רצון דחוף להשתין, אך בכמויות קטנות;
  • תחושת צריבה בעת מתן שתן;
  • נוכחות של דם בשתן;
  • שתן מעונן עם ריח עז ולא נעים;
  • כאבי בטן או תחושת כבדות בתחתית הבטן;
  • חום עד 38 מעלות צלזיוס.

מומלץ להתייעץ עם אורולוג או רופא כללי ברגע שנראה שאחד או יותר מהתופעות הללו מתחילים טיפול מתאים באנטיביוטיקה, על מנת למנוע את הזיהום להגיע לכליות.

במקרה של כאבי גב, חום מעל 38 מעלות צלזיוס או הקאות, פנה לחדר מיון מיד.

למידע נוסף על אופן הטיפול בבעיה זו.

3. פיונלפריטיס: זיהום בכליות

רוב זיהומי השתן משפיעים רק על השופכה או שלפוחית ​​השתן, אולם במקרים הקשים ביותר החיידקים יכולים להגיע לכליות ולגרום לזיהום חמור יותר, מה שמוביל ל:

  • חום מעל 38.5 מעלות צלזיוס;
  • כאבים עזים בבטן, בגב או במפשעה;
  • כאב או צריבה במתן שתן;
  • שתן מעונן;
  • נוכחות מוגלה או דם בשתן;
  • רצון תכוף להשתין.

בנוסף עלולים להופיע גם צמרמורות, בחילות, הקאות ועייפות יתר. אצל קשישים, סוג זה של זיהום בדרך כלל גורם לבלבול עוד לפני שהסימפטומים האחרים מופיעים.

אם יש חשד לפיאלונפריטיס, חשוב לפנות מיד לבית החולים בכדי לזהות את הבעיה ולהתחיל בטיפול אנטיביוטי ישירות בווריד.

תסמינים של דלקת בדרכי השתן אצל התינוק

זיהוי הסימפטומים של דלקת בדרכי השתן אצל תינוקך יכול להיות קשה, מכיוון שתינוקות וילדים אינם יכולים להסביר מה הם מרגישים. עם זאת, במקרים אלה הסימנים הנפוצים ביותר הם:

  • חום מעל 37.5 מעלות צלזיוס ללא סיבה נראית לעין;
  • בכי בעת מתן שתן;
  • שתן מריח עז;
  • נוכחות של דם בחיתול;
  • עצבנות מתמדת;
  • תיאבון מופחת.

בכל פעם שתופעות אלו מופיעות, חשוב להתייעץ עם רופא הילדים בכדי להעריך את האפשרות שהילד מפתח זיהום בדרכי השתן. הבן כיצד הטיפול נעשה במקרים אלה.

תסמינים של דלקת בדרכי השתן בהריון

הסימפטומים של דלקת בדרכי השתן בהריון זהים לאלה שאינך בהריון ולעיתים קרובות האישה יכולה להיות ללא תסמינים, רק להתגלות כאשר מבצעים בדיקת שתן בשגרה. במהלך ההריון הזיהום שכיח יותר, בגלל מערכת החיסון הנמוכה ועליית החלבונים בשתן הגורמים לצמיחה והתפתחות גדולים יותר של חיידקים.

הטיפול בדלקת בדרכי השתן בהריון יכול להיעשות על ידי נטילת תרופות אנטיביוטיות שאינן משפיעות על הריון וכוללות cephalexin ו- nitrofurantoin. למידע נוסף על התרופות המשמשות לטיפול בדלקות בדרכי השתן בהריון.

כיצד מתבצעת האבחנה 

האבחנה נעשית באמצעות בדיקת שתן. ניתן לבצע בדיקות אחרות, כמו תרבית שתן ואנטיביוגרמה, כדי לגלות אילו חיידקים מעורבים כדי להחליט על האנטיביוטיקה הטובה ביותר.

ניתן להזמין בדיקות הדמיה, כגון אולטרסאונד והדמיה תהודה מגנטית, במקרה של דלקת מפרקים על מנת לזהות סיבוכים אפשריים הנגרמים כתוצאה מדלקת בדרכי השתן. סיבוכים אלו יכולים לקרות כאשר הטיפול אינו מתחיל ברגע הופעת הסימפטומים, ובמקרה של אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, וזה מצב קשה יותר לקרות.

מה גורם לזיהום בדרכי השתן 

הגורם לזיהום בדרכי השתן ואת כניסתם של חיידקים במערכת השתן הם בין הנפוצים ביותר:  coli Escherichia (כ 70% מהמקרים) , Staphylococcus saprophyticus , מינים של פרוטאוס ו Klebsiella ו faecalis אנטרוקוקוס . חיידקים אלה יכולים לחדור לשופכה וגורמים לתסמינים כמו כאבים בבטן, צריבה ודחיפות במתן שתן, וכאשר הם ממשיכים לעלות ומגיעים לשלפוחית ​​השתן ולכליות, תסמינים כמו חום או צמרמורות, בנוסף לטיפות דם בשתן. 

האם זיהום בשתן מועבר? 

דלקת בדרכי השתן אינה מחלה המועברת בקלות, ולמרות שבשופכה של האדם יש חיידקים, חיידקים אלה עשויים שלא להתפשט בבן הזוג שלהם, אולם זה תלוי במערכת החיסון של בן הזוג. לאנשים בריאים יש סיכוי קטן להידבק במהלך קיום יחסי מין, אך הסיכויים גדלים כאשר יש להם מערכת חיסונית מוחלשת. 

טיפול בדלקת בדרכי השתן 

הטיפול נעשה באמצעות אנטיביוטיקה שצוין על ידי הרופא, בהיותו צורת הטיפול המצוינת ביותר. הטיפול נמשך 7-10 ימים, חשוב ליטול את התרופה עד למועד בו הודיע ​​הרופא, גם אם התסמינים נעלמים לפני כן. כמו כן, חשוב לשתות יותר מים, מכיוון שככל שהגוף מייצר יותר שתן, כך בקלות יותר מסלקים חיידקים בשתן. דע את שמותיהם של כמה תרופות לטיפול בדלקת בדרכי השתן. 

בדוק טיפים נוספים בסרטון שלנו למטה:

כיצד למנוע דלקת בדרכי השתן 

כדי להימנע מדלקת בדרכי השתן מומלץ:

  • שטפו את אזור איברי המין החיצוני במים וסבון לאחר קיום יחסי מין;
  • לאחר מתן שתן ועשיית צרכים, יש לנקות תמיד את האזור האינטימי מקדימה לאחור, על מנת למנוע את הגעתם של חיידקי E. Coli לנרתיק, מכיוון שהוא קיים באזור פי הטבעת והפי הטבעת, מהווה את הגורם העיקרי לזיהום בשתן;
  • הרוקן לחלוטין את שלפוחית ​​השתן בכל פעם שאתה נותן שתן, כדי למנוע שאריות שתן המגדילות את הסיכוי לדלקת בדרכי השתן;
  • שתו יותר מים, שתו לפחות 1.5 ליטר נוזלים צלולים ביום;
  • הקפידו על תזונה עשירה בסיבים כדי להקטין את זמן הצואה שנשאר בתוך המעי, מה שמקטין את כמות החיידקים שבתוכו;
  • אין להשתמש בבושם או בקרם ריחני באזור הנרתיק מכיוון שהדבר יכול לגרות את העור ולהגדיל את הסיכון לזיהום בדרכי השתן;
  • שמור על אזור הפות תמיד יבש, הימנע מללבוש בגדים צמודים ונספג מדי יום, על מנת להפחית את הזיעה במקום זה. 

יש לעקוב אחר עצות אלו מדי יום, במיוחד במהלך ההיריון, כאשר קיים סיכון גדול יותר לזיהום בדרכי השתן עקב שינויים הורמונליים ובשל המשקל המוגבר בשלפוחית ​​השתן, המעדיף את ריבוי החיידקים.