מהי פולי-נוירופתיה היקפית וכיצד לטפל בה

פולינוירופתיה היקפית נוצרת כאשר מתרחש נזק חמור לעצבים היקפיים שונים, הנושאים מידע מהמוח, וחוט השדרה, לשאר חלקי הגוף, וגורמים לתופעות כמו חולשה, עקצוץ וכאב מתמשך.

למרות שמחלה זו פוגעת לרוב בכפות הרגליים והידיים, היא עלולה לפגוע בכל הגוף ובדרך כלל מתרחשת כסיבוך של סוכרת, חשיפה לחומרים רעילים או זיהומים, למשל.

ברוב המקרים התסמינים משתפרים עם הטיפול במחלה הגורמת לנזק העצבי, אך במצבים אחרים, יתכן שיהיה צורך לשמור על שימוש מתמיד בתרופות לשליטה על הסימפטומים ולשיפור איכות החיים.

מהי פולי-נוירופתיה היקפית וכיצד לטפל בה

תסמינים עיקריים

הסימפטומים של פולינוירופתיה היקפית משתנים בהתאם לאתרים שנפגעו, אולם הנפוצים ביותר כוללים:

  • כאבי דקירה או צריבה מתמשכת;
  • עקצוץ מתמיד שמתחזק;
  • קושי להזיז את הידיים והרגליים;
  • נפילות תכופות;
  • רגישות יתר בידיים או ברגליים.

ככל שהמחלה מתקדמת, עצבים חשובים יותר עשויים להיות מושפעים, כמו אלה של הנשימה או שלפוחית ​​השתן, וכתוצאה מכך תסמינים אחרים כמו קשיי נשימה או עצירת הפיפי, למשל.

תסמינים אלה יכולים להופיע ולהתפתח לאורך מספר חודשים או שנים, ולכן לעיתים קרובות הם אינם נראים לעין, עד שמתעוררות בעיות חמורות יותר.

מה גורם לפולינוירופתיה

פולינוירופתיה נגרמת בדרך כלל מפגיעה עצבית מתקדמת, הנובעת ממחלות מטבוליות, כגון סוכרת, או ממחלות אוטואימוניות, כגון זאבת, דלקת מפרקים שגרונית או תסמונת סיוגרן. עם זאת, זיהומים, חשיפה לחומרים רעילים ואף דפיקות כבדות עלולים לגרום גם לבעיות עצביות ולגרום לפולינוירופתיה.

במקרים נדירים יותר, פולני-נוירופתיה יכולה להופיע אפילו ללא כל סיבה נראית לעין, ושם היא מכונה פולינוירופתיה היקפית אידיופטית.

כיצד מתבצע הטיפול

כאשר פולינוירופתיה מתעוררת כסיבוך של מחלה אחרת, יש להתחיל בטיפול בשליטה במחלה זו. כך, במקרה של סוכרת, למשל, חשוב להקפיד על אוכל או להתחיל להשתמש באינסולין, שכן אם הגורם לכך נגרם ממחלה אוטואימונית, מומלץ יהיה להתחיל להשתמש בתרופות המפחיתות את המערכת החיסונית.

אם הסימפטומים מופיעים ללא סיבה נראית לעין או עקב בעיה אחרת שאינה ניתנת לטיפול, הרופא עשוי לרשום כמה תרופות להקלה על הסימפטומים, כגון:

  • נוגדי דלקת : כגון איבופרופן או נימסוליד;
  • תרופות נוגדות דיכאון : כגון אמיטריפטילין, דולוקסטין או Verflaxacin;
  • נוגדי פרכוסים : כגון גבפנטין, פרגבלין או טופירמט.

עם זאת, במקרים הקשים ביותר ייתכן שיהיה צורך להשתמש בתרופות שמקורן באופיואידים, כמו טרמדול או מורפיום, שיש להן פעולה חזקה יותר, אך, מכיוון שהן יוצרות התמכרות, משתמשים רק במקרים בהם לא ניתן לשלוט בכאב. עם התרופות האחרות.

בנוסף, מומלץ גם לעשות טיפול משלים, באמצעות דיקור סיני או פיטותרפיה, למשל, להפחתת מינון התרופות.