הצינור הנזוגסטרלי הוא צינור דק וגמיש, המונח בבית החולים מהאף לקיבה, ומאפשר שמירה וניהול של תרופות לאנשים שאינם מסוגלים לבלוע או לאכול כרגיל, בגלל ניתוח כלשהו. באזור הפה והגרון, או בגלל מחלות ניווניות.
האכלה דרך הצינור היא תהליך פשוט יחסית, אולם חשוב לנקוט באמצעי זהירות בכדי למנוע את תנועת הצינור ולמנוע מהאוכל להגיע לריאות, מה שעלול לגרום לדלקת ריאות, למשל.
באופן אידיאלי, על המטפלת בבית החולים להכשיר את טכניקת הזנת הצינורות תמיד לפני שהאדם הולך הביתה. במקרים בהם האדם עם החללית הוא אוטונומי, משימת ההזנה יכולה להיעשות על ידי האדם עצמו.
6 שלבים להאכיל אדם עם בדיקה
לפני שמתחילים בטכניקת האכלה מהצינור הנזואסטרי, חשוב להושיב את האדם או להרים את הגב עם כרית, כדי למנוע ממזון לחזור לפה או להישאב לריאות. לאחר מכן עקוב אחר שלב אחר שלב:
1. הניחו מטלית מתחת לצינור הנזוגסטרי כדי להגן על המיטה או על האדם מפני שאריות מזון העלולות ליפול מהמזרק.
שלב 1 2. קפלו את קצה הצינור הנזוגסטרי, לחצו בחוזקה כך שלא ייכנס אוויר לצינור, כפי שמוצג בתמונה, והסירו את המכסה והניחו אותו על הבד.
שלב 2 3. הכניסו את קצה המזרק ל 100 מ"ל לפתח החללית, פרשו את הצינור ומשכו את הבוכנה לשאיבת הנוזל בתוך הקיבה.
אם אפשר לינוק יותר ממחצית מכמות הנוזל מהארוחה הקודמת (כ- 100 מ"ל) מומלץ להאכיל את האדם אחר כך, כאשר התכולה קטנה מ- 50 מ"ל, למשל. את התוכן הנשאב יש להחזיר תמיד לבטן.
שלב 3 4. קפלו את קצה הצינור הנזוגסטרלי לאחור והדקו אותו בחוזקה כך שלא ייכנס אוויר לצינור בעת הסרת המזרק. החזר את המכסה לפני שפרש את החללית.
שלב 4 5. מלא את המזרק באוכל כתוש ומסונן, והחזיר אותו לחלונית, כופף את הצינור לפני הסרת המכסה. המזון לא צריך להיות חם מדי או קר מדי, מכיוון שהוא יכול לגרום להלם תרמי או להישרף כשהוא מגיע לקיבה. ניתן לדלל תרופות גם במזון, מה שמאפשר לרסק את הטבליות.
שלב 5 ו -6 6. קפלו שוב את הצינור ולחצו אט אט על הבוכנה של המזרק, תוך כדי ריקון 100 מ"ל בתוך כ -3 דקות, כדי למנוע כניסת מזון מהר מדי לקיבה. חזור על שלב זה עד שתסיים להאכיל את כל המזון, קיפול ומכסה את החללית בכובע בכל פעם שתסיר את המזרק.
לאחר האכלת האדם לאחר האכלת האדם חשוב לשטוף את המזרק ולהכניס לפחות 30 מ"ל מים למבחן בכדי לשטוף את הצינור ולמנוע את סתימתו. עם זאת, אם הבדיקה טרם הושקה, ניתן לשטוף את הבדיקה בכ- 70 מ"ל בכדי למנוע התייבשות.
בנוסף לאוכל, חשוב מאוד לזכור להציע 4 עד 6 כוסות מים ביום דרך הצינור, או בכל פעם שהאדם צמא.
חומר הדרוש להזנת צינור
כדי להאכיל כראוי אדם עם שפופרת nasogastric חשוב שיהיה לו את החומר הבא:
- 1 מזרק של 100 מ"ל (מזרק האכלה);
- כוס מים אחת;
- בד אחד (אופציונלי).
יש לשטוף את מזרק ההאכלה לאחר כל שימוש ויש להחליפו לפחות כל שבועיים עבור אחד חדש, שנקנה בבית המרקחת.
בנוסף, כדי למנוע את סתימת החללית, ויש צורך לשנות אותה, עליך להשתמש במזונות נוזליים בלבד, כגון מרק או ויטמינים, למשל.
טיפול לאחר האכלה דרך הצינור
לאחר האכלת האדם עם שפופרת nasogastric חשוב לשמור עליו בישיבה או בגב מורם לפחות 30 דקות, כדי לאפשר עיכול קל יותר ולהימנע מסכנת הקאות. עם זאת, אם לא ניתן להשאיר את האדם לאורך זמן, יש לפנותו לצד ימין בכדי לכבד את האנטומיה של הקיבה ולהימנע מחזרת מזון.
בנוסף, חשוב לתת מים דרך הצינור באופן קבוע ולשמור על היגיינת הפה של המטופל מכיוון שגם אם הם לא ניזונים דרך הפה, החיידקים ממשיכים להתפתח, מה שעלול לגרום לחללים או קיכלי, למשל. ראה טכניקה פשוטה לצחצוח שיניים של אדם מרותק למיטה.
כיצד להכין אוכל לשימוש בחללית
האכלה לצינור הנזוגסטרי, המכונה דיאטת המעי, יכולה להיעשות כמעט בכל סוג של מזון, עם זאת, חשוב שהאוכל יהיה מבושל היטב, נמעך בבלנדר ואז יתאמץ להסיר פיסות סיבים שעלולות להגיע בסופו של דבר. סותם את החללית. בנוסף, חייבים להכין מיצים בצנטריפוגה.
מכיוון שרבים מהסיבים מוסרים מהמזון, מקובל שהרופא ממליץ על שימוש בתוספי תזונה כלשהם, אותם ניתן להוסיף ולדלל בהכנה הסופית של המזון.
יש גם ארוחות מוכנות לאכילה, כמו פרזובין, קוביטאן, נוטרירינק, נוטרן או דיאסון, למשל, שקונים בבתי מרקחת בצורת אבקה כדי לדלל במים.
תפריט האכלה בצינור לדוגמא
תפריט דוגמה זה הוא אופציה ליום האוכל של האדם שצריך להאכיל אותו באמצעות שפופרת nasogastric.
- ארוחת בוקר - דייסת מאניוק נוזלית.
- קולציה - ויטמין תות.
- ארוחת צהריים - מרק בשר גזר, תפוח אדמה, דלעת והודו. מיץ תפוזים.
- חטיף - שייק אבוקדו.
- ארוחת ערב - מרק כרובית, עוף טחון ופסטה. מיץ אקרולה.
- ארוחת ערב - יוגורט נוזלי.
בנוסף, חשוב לתת למטופל מים דרך הגשוש, בערך 1.5 עד 2 ליטר לאורך היום ולא להשתמש במים רק כדי לשטוף את הגשש.
מתי להחליף בדיקה או ללכת לבית החולים
רוב הצינורות הנזוגסטריים הם עמידים מאוד ולכן הם יכולים להישאר במקום במשך כ- 6 שבועות ברציפות או לפי הוראות הרופא.
בנוסף, חשוב להחליף את החללית וללכת לבית החולים בכל פעם שהגשוש עוזב את האתר ובכל פעם שהוא סתום.
