הלם קרדיוגני מתרחש כאשר הלב מאבד את יכולתו להזרים דם בכמות מספקת לאיברים, מה שגורם לירידה ניכרת בלחץ הדם, מחסור בחמצן ברקמות והצטברות נוזלים בריאות.
סוג זה של הלם הוא אחד הסיבוכים הגדולים ביותר של אוטם שריר הלב, ואם לא מטפלים בו בדחיפות, הוא עלול להוביל למוות כמעט ב 50% מהמקרים. לפיכך, אם יש חשד להלם קרדיוגני, חשוב מאוד לפנות מייד לבית החולים בכדי לאשר את האבחנה ולהתחיל בטיפול מתאים.
סימנים ותסמינים עיקריים
תסמינים שעשויים להצביע על הלם קרדיוגני אפשרי הם:
- נשימה מהירה;
- עלייה מוגזמת בקצב הלב;
- התעלפות פתאומית;
- דופק חלש;
- הזעה ללא סיבה נראית לעין;
- עור חיוור וגפיים קרות;
- כמות מופחתת של שתן.
במקרים בהם יש הצטברות של נוזלים בריאות או בצקת ריאתית, קוצר נשימה וצלילים חריגים עלולים להופיע בזמן הנשימה, כמו צפצופים, למשל.
מכיוון שהלם קרדיוגני שכיח יותר לאחר התקף לב, תסמינים אלו מלווים גם בתסמינים של התקף לב, כמו תחושת לחץ בחזה, עקצוץ בזרוע, תחושת כדור בגרון או בחילה. ראה רשימה מלאה יותר של סימנים העשויים להצביע על התקף לב.
כיצד לאשר את האבחנה
אבחנה של הלם קרדיוגני צריכה להיעשות בהקדם האפשרי בבית החולים, ולכן, אם קיים חשד חשוב מאוד להגיע במהירות למיון. הרופא עשוי להשתמש בבדיקות מסוימות, כגון מדידת לחץ דם, אלקטרוקרדיוגרמה או צילום רנטגן בחזה, כדי לאשר את ההלם הקרדיוגני ולהתחיל בטיפול המתאים ביותר.
סיבות אפשריות להלם קרדיוגני
למרות שאוטם הוא הגורם השכיח ביותר להלם קרדיוגני, בעיות אחרות יכולות גם לגרום לסיבוך זה. סיבות אפשריות אחרות כוללות:
- מחלת מסתם לב;
- אי ספיקת חדר ימין;
- שריר לב חריף;
- מחלת לב כלילית;
- הפרעות בקצב הלב;
- טראומה ישירה ללב;
- הרעלת הלב על ידי תרופות ורעלים;
בנוסף, בשלב המתקדם ביותר של אלח דם, שהוא זיהום כללי של האורגניזם, יכול להתרחש גם הלם קרדיוגני, כמעט תמיד וכתוצאה מכך למוות. בדוק כיצד לזהות מקרה של אלח דם, כדי להתחיל בטיפול ולהימנע מהלם קרדיוגני.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול בהלם קרדיוגני מתחיל בדרך כלל ממש בחדר המיון של בית החולים, אך אז יש צורך להישאר ביחידה לטיפול נמרץ, שם ניתן לעשות סוגים שונים של טיפול כדי לנסות להקל על התסמינים, לשפר את תפקוד הלב ולהקל על זרימת הדם. דָם:
1. שימוש בתרופות
בנוסף לסרום שמורח ישירות על הווריד כדי לשמור על לחות ותזונה, הרופא יכול גם להשתמש:
- תרופות להגברת כוח הלב , כמו נוראדרנלין או דופמין;
- אספירין , כדי להפחית את הסיכון להיווצרות קריש ולהקל על זרימת הדם;
- תרופות משתנות , כגון פורוסמיד או ספירונולקטון, להפחתת כמות הנוזלים בריאות.
תרופות אלו ניתנות גם ישירות לווריד, לפחות בשבוע הראשון של הטיפול, ואז ניתן ליטול אותן דרך הפה, כאשר המצב משתפר.
2. צנתור
טיפול מסוג זה נעשה כדי להחזיר את זרימת הדם ללב, במקרה של התקף לב, למשל. לשם כך, הרופא מכניס לרוב צנתר שהוא דק ארוך וארוך דרך עורק, בדרך כלל באזור הצוואר או המפשעה, אל הלב כדי להסיר קריש אפשרי ולאפשר לדם לעבור שוב כראוי.
הבן עוד כיצד מבצעים צנתור ולשם מה הוא מיועד.
3. ניתוח
בדרך כלל משתמשים בניתוחים רק במקרים הקשים ביותר או כאשר הסימפטומים אינם משתפרים בתרופות או בצנתור. במקרים אלה, ניתוח יכול לשמש לתיקון פגיעה בלב או לביצוע מעקף לב, בו הרופא ממקם עורק אחר בלב כך שהדם יעבור לאזור ללא חמצן בגלל נוכחות קריש.
כאשר תפקוד הלב מושפע מאוד ושום טכניקה לא עובדת, השלב האחרון בטיפול הוא השתלת לב, אולם יש צורך למצוא תורם תואם, דבר שעלול להיות מורכב למדי. למידע נוסף על השתלת לב.
סיבוכים עיקריים
סיבוכים של הלם קרדיוגני הם כישלון של איברים אצילים מרובים כמו כליות, מוח וכבד, האחריות לרוב מקרי המוות של חולים שאושפזו בטיפול נמרץ. ניתן להימנע מסיבוכים אלה בכל פעם שהאבחון והטיפול נעשים מוקדם.
