אשלגן גבוה או נמוך: תסמינים, סיבות וטיפול

אשלגן הוא מינרל חיוני לתפקוד תקין של מערכת העצבים, השרירים, הלב ולמאזן ה- pH בדם. רמות האשלגן המשתנות בדם עלולות לגרום למספר בעיות בריאותיות כגון עייפות, הפרעות קצב לב והתעלפות. הסיבה לכך היא שאשלגן הוא אחד המינרלים החשובים בגוף, ונמצא בתוך התאים ובדם.

תזונה עשירה באשלגן קשורה למספר יתרונות בריאותיים, כגון ירידה באגירת נוזלים, ויסות לחץ הדם וירידה בסיכון להתקף לב. אפשר להשיג מינרל זה באמצעות צריכת בשרים, דגנים ואגוזים.

אשלגן גבוה או נמוך: תסמינים, סיבות וטיפול

לשם מה אשלגן?

אשלגן הוא אלקטרוליט הנמצא בתוך התאים, ממלא תפקיד מהותי במאזן ההידרואלקטרוליטי של הגוף, מונע התייבשות, כמו גם איזון pH בדם.

בנוסף, אשלגן הכרחי לפליטת אותות עצבים המווסתים את כיווץ השרירים והלב, כמו גם את רפלקסי הגוף. הם גם מקדמים התפתחות שרירים, מכיוון שחלק מהמינרל הזה מאוחסן בתאים שלך, וחשוב לתקופות של צמיחה והתפתחות.

שינויים באשלגן בדם

ערך הייחוס של אשלגן בדם הוא בין 3.5 mEq / L ו- 5.5 mEq / L. כאשר מינרל זה נמצא מעל או מתחת לערך הייחוס, הוא עלול לגרום לסיבוכים בריאותיים מסוימים.

1. אשלגן גבוה

אשלגן גבוה או נמוך: תסמינים, סיבות וטיפול

עודף אשלגן בדם נקרא היפרקלמיה או היפרקלמיה, ויש לו את המאפיינים הבאים:

  • תסמינים: אם עודף האשלגן קל, לרוב אין תסמינים, אך אם ריכוז מינרל זה הופך גבוה מדי, עלולים להופיע תסמינים כמו דופק מופחת, הפרעות קצב לב, חולשת שרירים, קהות והקאות.
  • גורם: בדרך כלל עודף אשלגן נגרם מאי ספיקת כליות, סוכרת מסוג 1, שימוש בתרופות משתן ודימום כבד.
  • אבחון: האבחנה נעשית באמצעות בדיקות דם, גזי דם עורקיים או במהלך האלקטרוקרדיוגרמה, שבהם הרופא מזהה שינויים בתפקוד הלב.

הטיפול בהיפרקלמיה נעשה באמצעות הוצאת מזונות עשירים באשלגן מהתזונה, ובמקרים הקשים ביותר יתכן שיהיה צורך גם להשתמש בתרופות בטבליות או בווריד, בהיותם זקוקים לאשפוז עד שהמצב ישתפר. ראה כיצד צריכה להיות הדיאטה להורדת אשלגן.

2. אשלגן נמוך

אשלגן גבוה או נמוך: תסמינים, סיבות וטיפול

מחסור באשלגן בדם מכונה היפוקלמיה או היפוקלמיה היא הפרעה הידרואלקטרוליטית המופיעה בעיקר אצל אנשים מאושפזים עקב ירידה בצריכת מזונות ממקור אשלגן או כתוצאה מאובדן יתר בשתן או במערכת העיכול. היפוקלמיה מאופיינת ב:

  • תסמינים : חולשה מתמדת, עייפות, התכווצויות שרירים, עקצוצים וחוסר תחושה, הפרעות קצב לב ונפיחות.
  • גורמים: שימוש בתרופות כמו אינסולין, סלבוטאמול ותיאופילין, הקאות ושלשולים ממושכים, יתר בלוטת התריס והיפר-אלדוסטרוניזם, שימוש כרוני ומוגזם במשלשלים, תסמונת קושינג ולעיתים נדירות אוכל.
  • אבחנה: נעשית באמצעות בדיקות דם ושתן, ניתוח אלקטרוקרדיוגרמה או ניתוח גזי דם עורקי.

הטיפול באשלגן נמוך תלוי בגורם להיפוקלמיה, בתסמינים שהציג האדם ובריכוז האשלגן בדם, בדרך כלל מצוין על ידי הרופא צריכת תוספי אשלגן דרך הפה וצריכת מזונות עשירים במינרל זה, אולם במקרים קשה יותר יתכן שיהיה צורך לתת אשלגן ישירות לווריד.

אנשים הסובלים מסימפטומים של שינויים באשלגן צריכים לפנות לרופא כללי לבדיקות דם ולזהות אם רמות האשלגן מספיקות או לא. במקרים של שינויים בבדיקה, יש להקפיד על טיפול מתאים על פי ייעוץ רפואי כדי למנוע סיבוכים נוספים.