לקטט הוא תוצר של חילוף החומרים של הגלוקוז, כלומר, הוא תוצאה של תהליך הפיכת הגלוקוז לאנרגיה לתאים כאשר אין מספיק חמצן, תהליך הנקרא גליקוליזה אנאירובית. עם זאת, גם בתנאים אירוביים, בהם יש חמצן, מיוצר לקטט, אך בכמויות קטנות יותר.
לקטט הוא חומר חשוב, מכיוון שהוא נחשב לאות למערכת העצבים המרכזית, סמן ביולוגי של שינויים עצביים ועירוי רקמות, בו יש מעט חמצן שמגיע לרקמות, ועוצמת פעילות גופנית ועייפות שרירים, מכיוון כמה ככל שהפעילות עזה יותר, כך גדל הצורך בחמצן ובאנרגיה, מה שמוביל לייצור לקטט גדול יותר.
מתי לעבור את בדיקת הלקטט
בבדיקת הלקטט נעשה שימוש נרחב בפרקטיקה הקלינית בחולים מאושפזים וכמדד לעוצמת הפעילות הגופנית ולעייפות השרירים. בבתי חולים, מינון לקטט חשוב להערכת מצבו הכללי של המטופל ולאמת התגובה לטיפול. בדרך כלל המינון נעשה בחולים המאושפזים בחשד או שאובחנו עם אלח דם או הלם ספיגה, שהם מצבים המאופיינים בלקטט מעל 2 ממול / ליטר בנוסף להורדת לחץ דם, נשימה מהירה, ירידה בייצור השתן ובלבול. נַפשִׁי.
לפיכך, כאשר מבצעים מינון לקטט, ניתן לבדוק האם המטופל מגיב לטיפול או שיש צורך לשנות את התוכנית הטיפולית ולהגביר את הטיפול בהתאם לירידה או עלייה ברמות הלקטט.
בספורט, מינון הלקטט מאפשר לקבוע את מידת הביצועים של הספורטאי ואת עוצמת התרגיל. בפעילויות גופניות אינטנסיביות מאוד או ארוכות טווח, לא תמיד כמות החמצן הזמינה מספיקה, דבר המחייב ייצור לקטט כדי לשמור על פעילות התאים. לפיכך, מדידת כמות הלקטט לאחר פעילות גופנית מאפשרת למחנך הגופני לציין תוכנית אימונים המתאימה יותר לספורטאי.
ערך הלקטט נחשב לנורמלי כאשר הוא קטן או שווה ל- 2 ממול / ל '. ככל שריכוז הלקטט גבוה יותר, כך חומרת המחלה גדולה יותר. במקרה של אלח דם, למשל, ניתן למצוא ריכוזים של 4.0 ממול / ליטר ומעלה, מה שמעיד שיש להתחיל את הטיפול בהקדם האפשרי כדי למנוע סיבוכים.
לביצוע בדיקת הלקטט אין צורך לצום, אולם מומלץ שהאדם יהיה במנוחה, מכיוון שפעילות גופנית יכולה לשנות את רמות הלקטט, ובכך להשפיע על תוצאת הבדיקה.
מה הפירוש של לקטט גבוה
העלייה בריכוז הלקטט במחזור, הנקרא היפרלקטמיה, יכולה לקרות עקב ייצור מוגבר של לקטט, שינויים באספקת החמצן לרקמות או מחסור בחיסול חומר זה מהגוף, וכתוצאה מכך הצטברותו בדם. לפיכך, לקטט גבוה יכול לקרות עקב:
- אלח דם והלם ספיגה , שבעקבות ייצור רעלים על ידי מיקרואורגניזמים ישנה ירידה בכמות החמצן המגיעה לרקמות, עם עלייה בייצור הלקטט;
- פעילות גופנית אינטנסיבית , מכיוון שבמצבים מסוימים כמות החמצן לביצוע התרגיל אינה מספיקה, עם עלייה בייצור הלקטט;
- עייפות שרירים , בגלל כמויות גדולות של לקטט שהצטברו בשריר;
- תסמונת תגובה דלקתית מערכתית (SIRS) , שכן יש שינוי בזרימת הדם ובתאי מערכת החיסון, וכתוצאה מכך מוגברת ייצור הלקטט בניסיון לשמור על פעילות תאית ולסייע בפתרון הדלקת. מינון הלקטט במצב זה נמצא בשימוש נרחב למעקב אחר תגובת המטופל ומדידת הסיכון לאי ספיקת איברים, מהווה אינדיקטור לפרוגנוזה;
- הלם קרדיוגני , בו חל שינוי באספקת הדם ללב וכתוצאה מכך לחמצן;
- הלם היפובולמי , שבו יש אובדן גדול של נוזלים ודם, ומשנה את התפלגות הדם לרקמות;
בנוסף, כמה מחקרים הראו כי העלייה בלקטט יכולה לקרות במקרה של בעיות בכבד ובכליות, סוכרת, הרעלה על ידי תרופות ורעלים וחמצת מטבולית, למשל. כך, מתוך הערכת ריכוז הלקטט, ניתן לבצע אבחנה של מחלות, לעקוב אחר התפתחות המטופל ותגובתו לטיפול ולחזות את התוצאה הקלינית.
