ניתוח טחורים: 6 סוגים עיקריים ואחרי ניתוח

כדי להסיר טחורים פנימיים או חיצוניים, יתכן שיהיה צורך לבצע ניתוח, אשר מיועד לחולים שגם לאחר שעברו טיפול בתרופות ודיאטה נאותה, הם שומרים על כאב, אי נוחות, גירוד ודימום, במיוחד בעת פינוי.

ישנן מספר טכניקות להסרת טחורים, הנפוצה ביותר היא כריתת טחורים, שהיא הטכניקה המסורתית הנעשית באמצעות חתך. ההחלמה אורכת בין שבוע לחודש, והיה צורך להישאר בבית החולים כ- 2 ימים ולשמור על היגיינה טובה של האזור האינטימי בזמן ההחלמה.

ניתוח טחורים: 6 סוגים עיקריים ואחרי ניתוח

טכניקות כירורגיות להסרת טחורים

כמה טכניקות להסרת טחורים פנימיים או חיצוניים יכולות להיות:

1. כריתת טחורים

כריתת טחורים היא הניתוח הנפוץ ביותר וכוללת הסרת טחורים דרך חתך. מסיבה זו משתמשים בה רבות בטחורים חיצוניים או בדרגה 3 ו -4 פנימית. 

2. טכניקה מאת THD

זהו ניתוח שנעשה ללא חתכים, כאשר הרופא משתמש במכשיר אולטרסאונד לזיהוי כלי הדם המובילים דם לטחורים. לאחר זיהוי כלי דם אלה, הרופא יפסיק את זרימת הדם על ידי תפירת העורק, מה שגורם לטחורה לנבול ולהתייבש לאורך זמן. ניתן להשתמש בטכניקה זו לטחורים בדרגה 2, 3 או 4.

3. טכניקת PPH

טכניקת PPH מאפשרת לקבע את הטחורים במצבם המקורי, באמצעות מלחציים טיטניום מיוחדים. הליך זה אינו מצריך תפרים, יש לו זמן החלמה מהיר ונעשה בטחורים פנימיים של דרגות 2 ו -3.

4. לכה עם אלסטי

זהו טיפול בו מורחים רצועה אלסטית קטנה בבסיס הטחורים, שתפריע להובלת הדם ותגרום למות הטחורים, בהיותו נפוץ בטיפול בטחורים דרגה 2 ו -3.

5. סקלרותרפיה

בטכניקה זו מוזרק לכלי הטחורים מוצר הגורם למוות ברקמות ומשמש לטיפול בטחורים דרגה 1 ו -2. למידע נוסף על הליך זה.

בנוסף, ישנן גם שיטות נוספות בהן ניתן להשתמש להסרת טחורים, כמו קרישה אינפרא-אדומה, קריותרפיה ולייזר, לדוגמא ובחירת הטכניקה תהיה תלויה בסוג ובמידת הטחורים בה תרצו לטפל.

6. קרישה אינפרא-אדום

זו טכניקה שניתן להשתמש בה לטיפול בדימומים פנימיים בטחורים. לשם כך, הרופא משתמש במכשיר עם אור אינפרא אדום המחמם את המקום ויוצר צלקת בטחורה, מה שגורם לדם להפסיק לעבור וכתוצאה מכך רקמות הטחורים מתקשות ובסופו של דבר נופלות.

לקרישת אינפרא-אדום בדרך כלל יש מעט מאוד תופעות לוואי וגורמת למעט מאוד אי נוחות.

ניתוח טחורים: 6 סוגים עיקריים ואחרי ניתוח

סיווג מידת הטחורים הפנימיים

טחורים פנימיים הם אלה המתפתחים ונשארים בתוך פי הטבעת, ויכולים להציג דרגות שונות, כגון:

  • דרגה 1 - טחורים שנמצאים בתוך פי הטבעת, עם הגדלה קלה של הוורידים;
  • דרגה 2 - טחורים שעוזבים את פי הטבעת בזמן עשיית צרכים וחוזרים פנימה באופן ספונטני;
  • דרגה 3 - טחורים שעוזבים את פי הטבעת בזמן עשיית צרכים ושצריך להכניס אותם מחדש לפי הטבעת ביד;
  • דרגה 4 - טחורים שמתפתחים בתוך פי הטבעת אך בשל הגדלתו הוא יוצא דרך פי הטבעת, מה שעלול לגרום לצניחת פי הטבעת, המהווה יציאה של החלק הסופי של המעי דרך פי הטבעת.

טחורים חיצוניים הם אלה שנמצאים בחלק החיצוני של פי הטבעת, וניתן להסיר אותם גם באמצעות ניתוח, מכיוון שהם גורמים לאי נוחות במיוחד בישיבה ועשיית צרכים.

איך מתבצע הניתוח

ברוב המקרים ניתוח להסרת טחורים מתבצע בהרדמה כללית ומחייב את האשפוז של המטופל למשך כ- 2 ימים.

להסרת טחורים, הפרוקטולוג צריך לבחור את הטכניקה המתאימה ביותר לכל מקרה, מכיוון שהם משתנים בהתאם לסוג הטחורים שיש לחולה.

איך הוא לאחר הניתוח

למרות שהניתוח אינו גורם לכאב, בתקופה שלאחר הניתוח, זה נורמלי שהמטופל מרגיש כאב באזור הפרינאלי, במיוחד בישיבה ובפינויו הראשון לאחר הניתוח, מכיוון שאזור זה רגיש יותר. לפיכך, הרופא מציין בדרך כלל:

  • שימוש במשככי כאבים לשליטה בכאב ואי נוחות, כגון אקמול מדי 8 שעות;
  • שימוש בתכשירים משלשלים בכדי להפוך את הצואה לרכה וקל יותר לפינוי;
  • עריכת אמבט מים קרים למשך 20 דקות, מספר הפעמים הדרוש להפחתת אי הנוחות;
  • הימנע משימוש בנייר טואלט, שטיפת אזור פי הטבעת לאחר הפינוי במים חמים וסבון עדין;
  • השתמש במשחה בהדרכת הרופא, פעמיים ביום, כדי לעזור בריפוי האזור.

לאחר הניתוח, מומלץ להשתמש בכרית עגולה בצורת מצוף לשבת, על מנת להקטין את הסיכון לדימום ולהפחית כאבים. בנוסף, במהלך החודש הראשון שלאחר הניתוח, יש להעדיף מזון עשיר בסיבים ושתייה מרובה של מים, כך שהצואה תהיה רכה וקלה יותר לפינוי.

בדרך כלל, המטופל אינו זקוק להסרת התפרים, ולאחר ריפוי מוחלט אין צלקות.

בדוק בסרטון למטה כיצד אוכל צריך להיות כדי להקל על מעבר מעיים ולמנוע טחורים:

מה זמן ההחלמה

ההחלמה מניתוחי טחורים תלויה בסוג ובמידת הטחורים ובטכניקה הניתוחית שבוצעה, והיא יכולה להשתנות בין שבוע לחודש אחד, כך שהמטופל יכול בדרך כלל לחדש את פעילותו השוטפת.

זה נורמלי שבשבוע הראשון שלאחר הניתוח, המטופל סובל מאיבוד דם קטן באזור האנאלי, אולם אם דימום זה חמור מומלץ לפנות לבית החולים לבדוק אם הוא מחלים כראוי.