ניתוק ביציות, המכונה מדעית תת-כוריונית או רטרוכוריונית, הוא מצב שיכול לקרות במהלך השליש הראשון להריון ומאופיין בהצטברות דם בין השליה לרחם עקב ניתוק הביצית המופרית מדופן הרחם.
ניתן לזהות מצב זה על ידי ביצוע אולטרסאונד בטני לאחר דימום יתר והתכווצויות. חשוב שהאבחון והטיפול יתבצעו במהירות האפשרית, מכיוון שכך ניתן למנוע סיבוכים, כמו לידות מוקדמות והפלות.
תסמינים של ניתוק ביציות
ניתוק הביציות בדרך כלל אינו מוביל להופעת סימנים או תסמינים וההמטומה שנוצרת נספגת בדרך כלל בגוף במהלך כל ההריון, וזוהה ומנוטר רק במהלך האולטראסאונד.
עם זאת, בחלק מהמקרים ניתוק ביציות יכול להוביל להופעת תסמינים מסוימים כמו כאבי בטן, דימום יתר והתכווצויות בבטן. חשוב שהאישה תפנה מיד לבית החולים לביצוע אולטרסאונד ויבחן הצורך ליזום טיפול מתאים ובכך יסייע במניעת סיבוכים.
במקרים קלים של ניתוק ביציות, ההמטומה נעלמת באופן טבעי עד לשליש השני להריון, מכיוון שהיא נספגת בגוף האישה ההרה, אולם ככל שהמטומה גדולה יותר, כך גדל הסיכון להפלה ספונטנית, לידה מוקדמת וניתוק שליה.
סיבות אפשריות
לניתוק הביציות אין עדיין סיבות מוגדרות מאוד, אולם מאמינים שזה יכול לקרות בגלל פעילות גופנית מוגזמת או שינויים הורמונליים שכיחים במהלך ההריון.
לפיכך, חשוב כי לאישה יהיה טיפול מסוים במהלך השליש הראשון של ההריון כדי להימנע מניתוק ביציות וסיבוכיו.
איך הטיפול צריך להיות
יש להתחיל את הטיפול בניתוק ביציות בהקדם האפשרי כדי למנוע סיבוכים חמורים כמו הפלה או ניתוק שליה, למשל. באופן כללי, הניתוק הביציות פוחת ובסופו של דבר נעלם עם מנוחה, בליעה של כ -2 ליטר מים ביום, הגבלת מגע אינטימי ובליעה של תרופה הורמונלית עם פרוגסטרון, הנקראת Utrogestan.
עם זאת, במהלך הטיפול הרופא יוכל לייעץ גם לגבי טיפול אחר שיהיה על האישה ההרה כדי שההמטומה לא תגדל וכוללת:
- הימנע מקשר אינטימי;
- אל תעמוד זמן רב, והעדיף לשבת או לשכב עם הרגליים מורמות;
- הימנעו מלעשות מאמצים כמו ניקוי הבית וטיפול בילדים.
במקרים הקשים ביותר, הרופא עשוי גם להצביע על מנוחה מוחלטת, יתכן שיהיה צורך לאשפז את האישה ההרה כדי להבטיח את בריאותה ושל התינוק.
