Vulvodynia: מה זה, תסמינים עיקריים וטיפול

Vulvodynia או vestibulitis vulvar הוא מצב בו יש כאב כרוני או אי נוחות באזור הפות של האישה. בעיה זו גורמת לתופעות כמו כאב, גירוי, אדמומיות או עקצוץ באזור איברי המין, ולכן הבעיה מבולבלת לעיתים קרובות עם דרמטוזים או זיהומים באזור איברי המין. 

בעיה זו בדרך כלל מכאיבה מגע אינטימי, עם תסמיני כאב שיכולים להימשך שעות או ימים לאחר קיום יחסי מין. זו מחלה שאין לה תרופה, ולכן הטיפול מכוון להפחתת כאב ואי נוחות, על מנת לשפר את איכות החיים. 

Vulvodynia: מה זה, תסמינים עיקריים וטיפול

תסמינים עיקריים

חלק מהתסמינים העיקריים של Vulvodynia כוללים: 

  • כאב במגע וגירוי באזור הפות; 
  • אדמומיות ותחושת צורב באזור איברי המין; 
  • רגישות מוגברת;
  • תחושת צריבה וצריבה באזור הפות; 
  • קושי בהכנסת טמפונים או מוליכים בנרתיק; 
  • כאב במהלך יחסי מין; 
  • קושי בביצוע פעילויות כמו רכיבה על סוסים או רכיבה על אופניים. 

בדרך כלל, בעיה זו גורמת למגע אינטימי לכואב, עם תסמיני כאב שיכולים להימשך שעות או ימים לאחר קיום יחסי מין. הכאב המורגש עשוי להיות קבוע או לא, והתסמינים עשויים להתבטא מאי נוחות קלה לכאב חמור המקשה על ביצוע פעילויות יומיומיות בסיסיות, כמו למשל ישיבה. 

גורם וולווודיניה

Vulvodynia יכול להשפיע על נשים בכל הגילאים, מגיל ההתבגרות ועד גיל המעבר. 

אף על פי שהגורמים המובילים להופעת בעיה זו אינם ידועים עדיין, אולם ישנם גורמים הקשורים להופעתה של בעיה זו הכוללים: 

  • כאב נוירופתי; 
  • גורמים גנטיים; 
  • בעיות או הפרעות בתפקוד ברצפת האגן; 
  • שינויים הורמונליים; 
  • שינויים במסלולי העצבים.

בנוסף, הופעת מחלה זו קשורה גם לגורמים נוספים הכוללים פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז, לחץ פוסט טראומטי, דיכאון, מיגרנה או קנדידה חוזרת. 

כיצד מתבצעת האבחנה

אבחון מחלה זו יכול להיעשות על ידי רופא הנשים, שיבצע בדיקות תצפית ומגע, כדי לזהות את נקודות הרגישות או הכאב. בדיקה זו מבוצעת לעיתים קרובות באמצעות צמר גפן כדי להפעיל לחץ על נקודות ספציפיות באזור איברי המין. 

נקודות כאב האופייניות לוולבודיניה נקודות כאב האופייניות לוולבודיניה

מה הטיפול

הטיפול ב- Vulvodynia תלוי בסוג ובעוצמת התסמינים שחווים, מכיוון שאין טיפול מוגדר למחלה זו, ולכן יש צורך להתאים את הטיפול לכל מצב. 

לכן, הטיפול יכול לכלול יישום של תרופות מקומיות כגון לידוקאין, נטילת תרופות דרך הפה כגון כדורי אסטרוגן, תרופות נוגדות דיכאון או תרופות נגד אפילפסיה המרגיעות את השרירים, פסיכותרפיה או ייעוץ מיני. במקרים הקשים ביותר, אפילו מומלץ לבצע ניתוח הנקרא וסטיבולקטומיה. בנוסף, טיפול יומיומי באזור איברי המין הוא גם חשוב ביותר, במיוחד טיפוח העור והיגיינה של הפות, שכן שימוש במוצרים אגרסיביים או מגרים יכול להחמיר את הסימפטומים. 

ניתן להשלים את הטיפול גם על ידי ביצוע פיזיותרפיה גינקולוגית עם מכשירים כמו TENS להפחתת כאב ותרגילים המחזקים את רצפת האגן, כמו תרגילי קיגל, פומפוריזם או עם קונוסים בנרתיק.