סכיזופרניה היא הפרעה פסיכיאטרית בה האדם מאבד את הקשר המלא או חלקי עם המציאות האובייקטיבית, ומקובל שהם רואים, שומעים או מרגישים תחושות שאינן קיימות במציאות.
סכיזופרניה פרנואידית היא תת-הסוג הנפוץ ביותר של סכיזופרניה, בו שוליות אשליות הרדיפה או הופעתם של אנשים אחרים, מה שלעתים קרובות הופך את האדם לחשדן, תוקפני ואלים.
למחלה זו אין תרופה, אך ניתן לשלוט בה בליווי הפסיכיאטר, הפסיכולוג ושימוש בתרופות. הכירו את סוגי הסכיזופרניה האחרים.
תסמינים עיקריים
לאנשים עם סכיזופרניה פרנואידית יש את הסימפטומים העיקריים הבאים:
- האמין שהם נרדפים או נבגדים;
- מרגיש שיש לך כוחות על;
- הזיות, כמו לשמוע קולות או לראות משהו שאינו אמיתי;
- תוקפנות, תסיסה ונטייה לאלימות.
למרות שאלו התסמינים השכיחים ביותר לסוג זה של סכיזופרניה, תסמינים אחרים, כגון שינויים בזיכרון, חוסר ריכוז או בידוד חברתי, למשל, עשויים להופיע, אם כי בתדירות נמוכה יותר.
כיצד לאשר את האבחנה
לאבחון סכיזופרניה, הפסיכיאטר מעריך, באמצעות ראיון קליני, סימנים ותסמינים שהציג האדם, בנוסף למידע שניתן על ידי בני המשפחה או המטפלים, למשל.
במקרים מסוימים, מומלץ גם לבצע בדיקות כמו טומוגרפיה ממוחשבת או הדמיית תהודה מגנטית, למשל, להוציא מחלות אחרות העלולות לגרום לתסמינים דומים, כגון גידול במוח או דמנציה, למשל, מכיוון שאין כיום בדיקות מעבדה המאפשרות לאבחן את ההפרעה.
סיבות אפשריות
לא ידוע בוודאות מה גורם לסכיזופרניה, אך סבורים כי מדובר במחלה המושפעת מגנטיקה, אשר הוסיפה לגורמים סביבתיים, כמו זיהומים נגיפיים במהלך ההריון, יכולה להשפיע על התפתחות המוח ולהוביל להופעת הפרעה זו. בנוסף, הופעת סכיזופרניה עשויה להיות קשורה לשינוי ברמות הנוירוטרנסמיטרים.
קיים סיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה בקרב אנשים שסבלו מחוויות פסיכולוגיות שליליות, התעללות מינית או סוג כלשהו של התעללות פיזית.
כיצד מתבצע הטיפול
לא ניתן לרפא סכיזופרניה פרנואידית, אך יש לבצע טיפול רציף למניעת החמרת המחלה.
באופן כללי האדם מלווה על ידי פסיכיאטר, ויכול להשתלב גם בצוות המורכב מפסיכולוג, עובדת סוציאלית ואחות מומחים בסכיזופרניה, שיכולים לסייע בשיפור איכות החיים של האדם באמצעות פסיכותרפיה, מעקב בפעילות היומיומית. ומתן תמיכה ומידע על המחלה למשפחות.
התרופות שרושמים לרוב על ידי הרופא הן תרופות אנטי-פסיכוטיות, המסייעות בשליטה על תסמיני המחלה. אלו שרושמים לרוב על ידי הרופא הם תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני, מכיוון שיש להן פחות תופעות לוואי, כגון אריפיפראזול (אביליפי), אולנזפין (זיפרקסה), פליפרידון (אינווגה), קטיאפין (סרוקוול) או ריזפרידון (ריספרדל), לדוגמה.
במקרה שאין תגובה לטיפול שהרופא מציין, הפסיכיאטר יכול להצביע על מימוש טיפול אלקטרובולי, הנקרא גם ECT. חשוב ליידע את בני המשפחה או המטפלים אודות מחלה זו, שכן חינוך פסיכולוגי יכול לסייע בהפחתת הישנות ובשיפור איכות החיים של האדם.
