מרסמוס הוא אחד מסוגי תת-התזונה של חלבון-אנרגיה המאופיינים בירידה גדולה במשקל ובירידה בשומן בשרירים ונרחבים, אשר יכולים להשפיע לרעה על הצמיחה.
סוג זה של תת תזונה מאופיין במחסור ראשוני בפחמימות ובשומן, שמאלץ את הגוף לצרוך חלבונים לייצור אנרגיה, מה שמוביל לירידה במשקל ולשרירים, ובכך מאפיין את תת התזונה הכללית. ראה מה הסכנות של תת תזונה.
תת תזונה של חלבון-אנרגיה נפוצה בקרב ילדים בגילאי 6-24 שחיים במדינות לא מפותחות בהן האוכל דל. בנוסף לגורם החברתי-כלכלי, ניתן להשפיע על מרסמוס מגמילה מוקדמת, מצריכת מזון לא מספקת וממצבים בריאותיים ירודים.
סימנים ותסמינים של מרסמוס
ילדים עם מרסמוס מציגים סימנים ותסמינים האופייניים לסוג זה של תת תזונה, כגון:
- היעדר שומן תת עורי;
- אובדן שרירים כללי, המאפשר הדמיה של עצמות, למשל;
- ירכיים צרות ביחס לחזה;
- שינוי צמיחה;
- משקל הרבה מתחת לגיל המומלץ;
- חוּלשָׁה;
- עייפות;
- סְחַרחוֹרֶת;
- רעב מתמיד;
- שלשולים והקאות;
- ריכוז מוגבר של קורטיזול, מה שהופך את הילד למצב רוח.
אבחון מרסמוס מתבצע באמצעות הערכת סימנים ותסמינים קליניים, בנוסף ניתן לבקש בדיקות מעבדה ואחרות המאפשרות אישור של האבחנה, כמו BMI, מדידת היקף הראש והזרוע ואימות קפלי העור.
מה ההבדל בין מרסמוס לקוואשיורקור?
כמו מרסמוס, גם קוואשיורקור הוא סוג של תת תזונה של חלבון באנרגיה, אולם הוא מאופיין במחסור קיצוני בחלבונים המוביל לתסמינים כמו בצקת, עור יבש, נשירת שיער, עיכוב בצמיחה, נפיחות בבטן והפטומגליה, כלומר , כבד מוגדל.
כיצד מתבצע הטיפול
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), הטיפול בתת-תזונה, כולל מרסמוס, נעשה בשלבים במטרה להגדיל בהדרגה את כמות הקלוריות שנבלעה כדי למנוע שינויים במעיים, למשל:
- ייצוב, שבו אוכל מוחדר בהדרגה במטרה להפוך את השינויים המטבוליים;
- שיקום, בו הילד כבר יציב יותר, ולכן האכלה מוגברת כך שיש התאוששות במשקל וגירוי גדילה;
- מעקב, בו מעקב תקופתי אחר הילד בכדי למנוע הישנות ולהבטיח המשכיות הטיפול.
בנוסף, חשוב להדריך את קרוב המשפחה או האפוטרופוס של הילד לגבי אופן הטיפול וכיצד יש להאכיל את הילד, בנוסף להצביע על סימני הישנות אפשרית, למשל. למידע נוסף על תת תזונה ואופן הטיפול.
